הצהרת הון היא כלי של מס הכנסה על מנת לבחון את סך הכנסותיו והתחייבויתיו של נישום לתאריך מסויים. בעצם, הנישום ( בעל העסק , אשתו וילדיו עד גיל 18 ) מצהיר על כל נכסיו והתחייבויתיו לסוף שנה מסוימת וכך מס הכנסה בוחן האם הנישום אכן דיווח על כל הכנסותיו העסקיות והפרטיות למס הכנסה ולא העלים הכנסות.

 

הצהרת הון נקבעת לנישום בדרך כלל בשנתו הראשונה או השנייה שלאחר פתיחת העסק , והנישום צריך להצהיר על כל נכסיו והתחייבויותיו לשנה זו.
לאחר כמה שנים , נקבעת שוב לנישום הגשת הצהרת הון ואז מס הכנסה בוחן את ההשוואה בין 2 ההצהרות ובודק שאכן ההפרשים בין ההצהרות מתאימות להכנסות ( לשומות ) של הנישום במהלך אותן השנים ואכן משקפות את המציאות בה חי הנישום.
כמובן שמס הכנסה יכול לדרוש הגשה בכל שנה בה ירצה בה הוא חושד להעלמת הכנסות.

 

הנישום בעצם מצהיר על כל נכסיו , לדוגמה: יתרות הבנק וניירות הערך, קופות הגמל , נכסיו הפרטיים (רכב, דירה ) וכ"ו. מנגד, עליו להצהיר על כל התחייבויותיו , לדוגמה : הלוואות בנקאיות, משיכות יתר, חובות לנושים, לספקים , משכנתא וכ"ו.

 

על הנישום להמציא הסבר לגידול או לקיטון שבין נכסיו והתחייבויותיו מהצהרת ההון הקודמת לזו הנוכחית . במסגרת ההסבר על הנישום להמציא מידע אודות כל הכנסותיו והוצאותיו לאותן השנים ועליו להצהיר בין היתר על הכנסות מהעסק וממשכורת ,כספים שקיבל ממשפחה, ירושות שקיבל, מתנות שבהן זכה , הלוואות שהלווה לאחרים , מיסים ששולמו באותן השנים והוצאות שהוצאו לצורך מחייתו.

 

כאשר פקיד השומה מוצא לנכון גידול בלתי מוסבר בהונו של הנישום, יכול לדרוש תשלום מס רטרואקטיבית על כל אותן השנים –שישקף , להנחת דעתו , את הגידול בהון בצורה הטובה ביותר.