אם אתה עובד ביותר ממקום עבודה אחד או עובד במקום אחד ובמקביל מקבל קיצבה, על פי חוק על העובד ליזום פעולה אקטיבית שנקראת "תיאום מס " וזאת על מנת שהמשכורת השניה (או מהקיצבה) – לא ינוכה מס של 50% . עובד שלא עשה תיאום מס בעצם משלם מס ביתר.
תיאום מס ניתן לערוך אצל המעביד – והאחרון ינכה לו מס בהתאם ללוח הניכויים ובהתחשב בשכרו אצל המעביד השני .
יחד עם זאת, לא כל המעבידים יודעים לערוך תיאום מס, ובכלל רוב המעבידים מנסים "להתחמק" מפעולה זו בגלל הטרחה והסרבול שבעניין ולכן נהוג ברוב המקרים לערוך את תיאום המס אצל פקיד השומה .

העובד מגיע לפקיד השומה עם תלושי השכר שלו משני מקומות העבודה וזה יערוך לו תיאום מס שבסופו יונפק לעובד 2 אישורי ניכוי מס במקור : האחד – ניכוי מס על השכר שמהווה את ההכנסה העיקרית לנישום- פה המס ינוכה כיאילו זו ההכנסה היחידה של הנישום והשני- ניכוי מס בגין השכר שמהווה הכנסה משנית – פה המס ינוכה בהתחשב בשכר העיקרי שמקבל הנישום וניכוי המס יהיה בהתאם ללוח הניכויים בחישוב מס מצטבר .
המעביד ינכה את המס בהתאם לאישור שהעניק לו העובד וזאת רטרואקטיבית מתחיל השנה או מתחילת עבודתו של העובד.

יש לציין, כי אין חובה על העובד לערוך תיאום מס. זוהי בבחינת רשותו – אך אם לא ייזום פעולה שכזו מהשכר המשני שלו על פי חוק ינוכה מס שולי של 50% - המס הגבוה ביותר , כלומר, העובד ישלם מס ביתר.

 

נציין כי אם העובד עורך את תיאום המס מול מעבידו ללא התערבות פקיד השומה – הוא יהיה חייב בהגשת דוח שנתי על הכנסותיו בשנת מס זו.
אם ערך את תיאום המס אצל פקיד השומה , חובה זו של הגשת הדוח- מתבטלת .

 

כמו כן, תיאום מס נערך גם אצל עובד שלא עבד בכל חודשי השנה , כלומר לא עבד שנה מלאה.
לדוג' : אם עובד עבד רק מחודש אפריל – המס שחושב על משכורתו לא בהכרח נכון כי המס מחושב בצורה שנתית ונקודות הזיכוי צריכות להיות גם על החודשים שבהם העובד לא עבד , ולכן על העובד למלא טופס 115 שלפיו המעביד יזקוף לו את זיכוי המס המגיע לו כבר בתלוש השכר הקרוב .
גם במקרה ההפוך בו עובד החל לעבוד וסיים באמצע השנה את עבודתו – יהיה זכאי לתיאום מס ויצטרך למלא טופס 116 ולהגישו לפקיד השומה .
כלומר, בעצם החודשים שבהם לעובד אין כל הכנסה מזכים אותו בנקודות זיכוי .
נציין רק כי אם העובד קיבל דמי אבטלה, דמי לידה או דמי מילואים – לא יוכל להצהיר כי בחודשים אלו לא קיבל שום הכנסה.